סינדרום

חייב אני לעשות מעשה - אף אחד אחר לא מנסה לתקן... אין ברירה מעשות מעשה. לא, זה לא שפיות, הנכונות להתייסר. אבל האורות קבורים בתוך החושך, עמוק אפוא באדמה.

לו אצליח גם לחפור, גם לגעת... אצטרך מבית אבי אמנם לקום ולעזוב, לרדת מכיסאי במרומים, אך לשבת בשולחן עם האומללים.

איך לקחתם ממני את הכתר?! כבר לא פשוט שתזכו בגאולה. איך לא ברכתם את העפר עליו דרכתי? עוד תנשקו את רגלי ספוגות בדם.

יום אחד ממש כמו גנב בלילה, אחרי שמשכתי קצת כדי לגרות את הטעם, כאשר ידי בעליונה על ההדק - אז תדעו שנסכתי לצידכם.